מכשול, ועוד מכשול,
כמו משחק שבו אי- אפשר לנצח,
לחשל את הנפש שלא עברה את הכל,
לא לתת לניצוץ שבה להתלקח.
מבחנים תלת- מימדיים, לא מובנים,
שלהם אין פתרון מוחשי ויחיד,
משאירים אותי נדהמת, בבלבול חושים,
האם נותרה בי תמימות שניתן להפריד?
והאם אני מספיק נבונה,
בכדי לשרוד את אותן מהלומות צורבות,
או שנותרתי תמימה ובורה,
לא נכונה לשרוד בגבורה מכות וביקורות.
אני זקוקה לאושר, יופי ושלווה,
אך החיים מחשלים אותי כחרב בלהבות,
אי אפשר לחיות באושר וגם להיות טובה,
במסלול החיים המלא סכנות.