את ליאת פגשתי לפני קצת יותר משבוע.
היא חכתה לאבא שלה שישתחרר מאיזה ניתוח לב באיכילוב , ובינתיים
באה לחנות הכובעים שלי , והתחילה להביט בכובע ההודי האחרון
שהבאתי , ההוא שנראה כמו קרנף גדול וחום ,ואז היא קלטה
שהסתכלתי עליה , היא היתה ג'ינג'יות , נמוכה , והיתה לה שרשרת
שנראתה כמו מיתר של גיטרה באס.
שאלתי אותה אם היא רוצה לראות את אוסף פרחי הצבעוני הסודי שלי
, וכשהיא הסכימה הזזתי את התמונה של מרלון ברנדו שהיתה מונחת
מאחורי הקופה , ונפתחה בפנינו מחילה ארוכה וחשוכה. כשהובלתי את
ליאת - כך היא אמרה שקוראים לה דרך המערה , סיפרתי לה שזו בעצם
המערה שעליה מבוססת המערה החשמלית של חסמב"ה , ושסבא שלי היה
חבר טוב מאוד של הסופר , מוסנזון. היא שאלה איך קוראים לי , אז
חייכתי את חיוך הערפד שלי ואמרתי "קוראים לי זורקין. יריב
זורקין."
המשכנו ללכת במערה , וראיתי שהלחות הפכה את הגופיה הלבנה של
ליאת לשקופה משהו , וחשפה עגיל משובץ בפנינה בטבור שלה.
הרגשתי את פעימות הלב שלה מהדהדות מקירות המנהרה , כמו מין שיר
שהזכיר לי איזה סרט שראיתי ממש ממש מזמן. הגענו לשדרת העצים
שלי , עצים עליהם צמחו פרות דומים למרילין מונרו , עם פרצוף של
גרעין אבוקדו ותכונות בסיסיות של טלפון סלולרי. ליטפתי ברכות
את גב היד שלה , ושאלתי אם היא רוצה לשתות , היא ענתה שכן ,
וחלצתי את הפקק מהין הסודאני הלבן חצי יבש שהחזקתי במערה
למצבים כאלו בדיוק.
"אז מה בחור כמוך עושה בחנות כובעים , יריב זורקין?" היא שאלה
, והנצנוץ בעיניים שלה הראה לי שהיא בדיוק שיכורה מספיק .
"מחכה לבחורה נחמדה כמוך " חייכתי , שתיתי מהיין ונגסתי מלוא
הפה בפרוסה של מרילין מונרו שהחזקתי במזלג נחושת.
"אולי עכשיו שהגעתי , נמצא לנו משהו מעניין לעשות?" היא הציעה
, ואני לא חיכיתי יותר מדי.
הנחתי בגרמופון תקליט ישן של הסימפוניה הכמה וכמה של בטהובן ,
וקשרתי בעדינות את עיניה של ליאת עם דבק נגרים.
"בואי... " לחשתי באוזנה , והובלתי אותה אל המיטה.
המיטה החליקה ממקומה בקלות , חושפת בריכה ענקית של גלידה וניל.
דחיפה הגונה הספיקה וליאת נפלה חסרת אונים אל תוך הבריכה ,
וראיתי אותה נאבקת בנוזל הלבן הסמיך , מנסה להחלץ , מנסה לגנוב
נשימה בין שקיעה לשקיעה בנוזל המתקתק.
"עכשיו , בשביל מה -באמת- באת לפה?" התעקשתי..
"טוב , אני מודה..... אבא שלי הולך למות "
"אז....?"
עומר....עומר..הוא....הוא רוצה להתחתן איתי....בגלל הכסף...."
"מה..? מי זה עומר...? איזה כסף...?"
"אבא שלי הוא...הוא אדם עשיר. מאוד עשיר. מאז שזכה שש עשרה
פעמים רצופות בחיש גד , הוא הצליח לצבור לו הון קטן וברבות
השנים הפך למליונר. עומר הוא החבר שלי, " הסבירה בנשימה חנוקה
"הוא באסיסט תותח , אבל הוא לא באמת נהנה לנגן. הוא רוצה שאני
אתחתן איתו , בגלל שהוא יודע שאבא שלי הולך למות , והוא רוצה
לנצל את העובדה שאני הבת היחידה , חוץ מאחי , שמואל , שבטוח
שהוא פינצ'ר ומשתין על עצים במדשאות שלוותא , ואני ארש את כל
הכסף של אבא , הוא רוצה להתחתן איתי ולנצל את הכסף בכדי להגשים
את מזימתו...!!"
שלחתי יד שרירית , וחילצתי אותה מהגלידה.
שרקתי שריקה גבוהה בעזרת מפוחית נייר מיוחדת , ועז המחמד שלי ,
שולה , נכנסה והחלה מלקקת בתאווה את הגלידה שדבקה בשערה
ובבגדיה של ליאת.
"אוקי , את לא תמותי. לא היום. אבל מה המזימה של העומר הזה?"
הוא מאמן שבלולי מירוץ" אמרה ליאת , מצחקקת כששולה ליקקה את
האוזן שלה .
"שבלולי מה..?" שאלתי בתמיהה...
"שבלולי מרוץ , אלו שבלולים שמאכילים אותם באקסטזי והם
-אאוץ'!!! " ליאת צווחה כששולה נשכה בשובבות את אוזנה וברחה אל
מחשכי המערה כשתנוך וזה הלבנבן והמדמם בפיה-
"תמשיכי בבקשה...." סיננתי בקור רוח - "אבל הכבשה שלך ,
היא..." -"תמשיכי אישה!" צעקתי.
היא המשיכה -" מאכילים אותם אקסטזי צמחי מיוחד , והם מתחרים
ביניהם בתוך מבוך חשמלי מיוחד , זה משחק פופולארי בעולם התחתון
, והוא מגלגל אלפי שקלים בהימורים לא חוקיים"
"הבנתי" אמרתי - "אבל איפה המזימה פה? הוא נשמע כמו סתם עבריין
צעצוע..."
"אז זהו" המשיכה ליאת בחוסר רצון " שעומר מאמן את השבלולים שלו
לשאת גרגרי אורז מורעלים על גבם. הוא מתכנן לשחרר אותם בסין
,להרעיל את מלאי האורז ,ואז להשתלט ,בעזרת צבא השבלולים שלו ,
על העולם!"
"אנחנו נאלץ לטפל בזה " אמרתי לליאת, ולקחתי את תיק הרכיבה שלי
, הכנסתי לתוכו את המא"ג שלי , ואת השרשירים דחפתי אל כיסו של
מעיל הגשם.
"אבל זה אמצע יולי.. למה אתה מסתובב עם מעיל גשם בחום ה..."
-"תשתקי אישה" ציוויתי.
לקחתי אותה , ויצאנו את המערה.
ביקשתי משולה שתשמור על הקופה בחנות הכובעים עד שאחזור , לקחתי
את ידה של ליאת בידי , ויצאנו לכיוון הבית שלה.
כשהגענו לשכונת הוילות , היום כבר נטה לערוב. אני נכנסתי ראשון
לסרוק את הבית , וחוץ מהפתעה קטנה בג'קוזי היה הכל בסדר - אז
קראתי לליאת. היא נכנסה למטבח ,ושאלה אם אני רוצה לשתות -
ביקשתי שתכין לי דאקירי.
נכנסתי לחדר השינה כשליאת נכנסה אחרי , ערומה , ובלי דאקירי.
"אם אתה כבר פה " -אמרה בקול מפתה -"בוא ננצל את זה עד הסוף"
היא קפצה עלי , הפילה אותי אל המיטה , והתחילה לעשות איתי סקס
סוער. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.