הספוג שמילאו נפלאותיך ותקוותי המסרבות להיגנז
נחמץ כעת ו נסחט עד תום.
מצאת דרך נוספת והיא לא פחות ולא יותר.
היא בדיוק.
אחרי שהסרת ללא אומר את המכסה המדויק לסירך,
דעתך צלולה ורגליך פוסעות במסע חדש של פיתולי נפשה,
אולי תר אחר תחושות שחשת איתי פעם.
ובדיוק שהכל נראה כל כך אבוד
שיחה לילית והרהור שנאמר בקול רם מידיי
ואתה ממלמל מהוסס על הפחד שתחוש כשתבין שעשית טעות .
נשימתי נעתקת לרגע, ליבי מחסיר פעימה,
ועדיין רק הזמן יעשה את שלו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.