החלומות השחוטים הם הטובים שבעדר
הם מצוינים, השאר רק בסדר.
המציאות שחטה אותם כי הם המבחר,
היא תעשה מטעמים של אכזבה מהבשר.
עוד בימי המרעה הם התבלטו ביופים,
מצמר החזונ שלהם התלהבו כולם.
החלומות בתמימות פעו, וביופים התגאו
לא ידעו הם כי בגלל יופים מוות ימצאו.
ואני, יושב מול מגש עם שישליק חלומות
ונזכר איך הם היו שהם היו רק תקוות:
חמודים ורכים היו כדורי הצמר הלבנים
הם חשבו שלא אפגע בהם, כשהיו תמימים.
עכשיו אני יושב מול השישליק שהכינה המציאות
כי סוף כל חלום בסוף למות.
אני יודע שלחלומות האלה אתגעגע המון
ולכן אני אוכל אותם עם הרבה תיאבון. |
