החיוך ששבה את ליבי
אותו האף ולידו אלף נמש
צרובים עד כאב בליבי
מזכירים לי אותו הרגש
שאהבנו פעם מזמן
בתמימות נעורים מתוקה
וכששאלתי - לא הייתי מוכן
תשובתך את ליבי אז פלחה
רק אל תאמרי
שאת לא מרגישה
כשאהבתי אליך בוערת
רק אלי אל תהיי אדישה
אל תאמרי כי אינך זוכרת
לא היה לי אכפת, כי אותי
תשנאי בעשרות ומאות
לא תפני אלי מבטך
לא תרצי את פני שוב לראות
אם מרחק הייתי גומע
להגיע אליך שנית
ואותי בלי מילה מסלקת
לא היה כה כואב, כמו ענית
רק אל תאמרי
שאת לא מרגישה
כשאהבתי אליך בוערת
רק אלי אל תהיי אדישה
אל תאמרי כי אינך זוכרת
מחקת אותי ממך -
לא תהיי עוד נייר חלק
לא רצית אצלך את הרגש -
משהו ממני בך דבק
נפגשנו אחרי עשור, וזיהית
אף על פי שנראיתי אחר
בנימוס שאלת לשלומי
על עצמך לא הרבת לספר
מילותיך כשוט מצליפות
וחורטות בבשרי סימנים
כמו אידיוט מנוצח אז עמדתי
והמילים מכות בפנים
רק אל תאמרי
שאת לא מרגישה
כשאהבתי אליך בוערת
רק אלי אל תהיי אדישה
אל תאמרי כי אינך זוכרת
אליהו - אוגוסט 2002 |
