אליהו ביטון / בושם |
מביטה בנקודה אקראית בחלל
שערה כמעט שנוגע בכתפי
אני אביט במראה רק כדי לראות
שהיום היא באה בסגול
החזייה
כן, זה הולם אותה
ואדמיין
בלי החולצה הפרחונית
והיא, כאילו בלי משים
תסדר את הכתפייה הסוררת
ותוך כדי תגניב מבט אלי
כממתיקה סוד ביני לבינה
או אולי נוזפת או כלום
הדלתות יפתחו והיא תצא
ואני, בזמן שנותר לי
אהרהר
אם היה זה ז'אדור
או שנזכרתי בך
אליהו - ספטמבר 2002
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|