אני אוהב אותך.

זה משפט הכי חזק ששמעתי.
זה המשפט הכי מטעה, הכי משמח או מעציב שיכול להיות.
אני לא מבינה איך אנשים יכולים להגיד אותו סתם.
בלהט של רגע, בלי לחשוב על זה קודם. אפילו לא צריך לחשוב אבל
לדעת שזה באמת נכון.
לדעת שבאמת מרגישים ככה, לדעת שאין לך חיים בלעדיה או להפך.
לדעת שאין לך משמעות בלעדיה, לדעת שכל נשימה שלך לא שווה
בלעדיה. לדעת שאתה צריך לחשוב פעמיים אם להגיד משהו ואם זה
ייפגע בה. במיוחד את המשפט הזה.


אני אוהב אותך.


זה בערך המשפט היחידי שקשה לקחת אותו בחזרה.
שהכי כואב לשמוע אותו unsaid.
זה משפט, שכל אחד ואחת רוצים לשמוע אותו אבל, הוא לא שווה כלום
אם הוא לא נאמר מתוך כוונות אמיתיות.

במיוחד שמרגשים ההפך, כ"כ חזק. פרפרים בבטן רק מהמחשבה, דמעות
בעיניים ומחנק בגרון שיודעים, שזה לא נכון כלפיו. שנאחזים כ"כ
חזק ברגש, בלב ולא בראש. הלב אומר להישאר אבל הראש אומר לשחרר.
ואת יודעת מה את צריכה לעשות, מה נכון אבל רוצה למות מהמחשבה
על זה. את רק רוצה שהוא יפסיק להגיד את זה סתם!
שלא ייקח את זה בכ"כ קלילות, שיבין את המשמעות של המילים האלה


א נ י  א ו ה ב  א ו ת ך


ולפי מה שהוא אומר לך שהוא מרגיש, הוא אוהב אותך כי הוא מספר
לך סיפורים על דפיקות לב חזקות שהוא אתך והרצון להיות אתך כל
הזמן, וזה נשמע כאילו הוא אומר את זה כי ככה הוא שמע שמרגישים
כשאוהבים.

ואת מנסה לשכנע את עצמך שהוא באמת מרגיש ככה ואת לא מבינה למה
הוא לא אומר את זה, ברגעים הכי מתאימים, ברגעים שאת מרגישה כמו
חשמל ביניכם. את לא מבינה איך הוא יכול להמשיך להיות אתך בלי
להרגיש אותו דבר. איך כל פעם מחדש את מבטיחה לעצמך שתשחררי אבל
כשאת צריכה לעשות את זה, את לא מצליחה. את מפחדת מהמחשבה על
להישאר ומהמחשבה על לשחרר.
ואת מתחילה לבכות כי את נקרעת , את לא יודעת מה לעשות. אם
להישאר ולהמשיך להרגיש ככה אבל בכל זאת לדעת שהוא שלך או לשחרר
ואז אין לך אפילו את התקווה שאולי סופסוף הוא כן מרגיש ככה,
אולי הוא סופסוף הבין מה זה.

אבל אם הוא לא אוהב אותך, הוא לא שלך!!!








ואת יודעת מה את צריכה לעשות ואת יודעת שאם אין לו הסבר הגיוני
לכל זה את עושה את מה שאת צריכה לעשות, לשחרר.





אני אוהב אותך.

זה השקר הכי גדול שנאמר!!!