|
היה היתה ילדה בשם ענבל
שכול היום ישבה בשיעור מנהל
והרהרה בגורלה האומלל.
יום אחד באמצע השיעור
היא החליטה שזהו סוף הסיפור
היא הוציאה עט מהקלמר
במחברתה כתבה-"שירפו את גופתי עד לעפר!"
ומיד אחר-כך תקעה את העט עמוק עמוק בצוואר.
בתוך שניות ספורות התמלא השולחן בדם אדום-אדום
וסף סוף ענבל היתה בדרכה לגיהינום. |
|
|
עכשיו אני מרגיש
כאילו, לא לובש
כבר כלום, עכשיו
היא באה מלטפת
שיערותי, היא
מוצצת בחדווה
רבה... ואז
אומרת "נו
תגמור, עליי"
קבלן בניין
אופטימי מקשיב
לשלמה ארצי תוך
כדי זיון פראי,
ומצליח גם לכתוב
על זה סלוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.