הדר בר-אל / אפשר למות מצער. |
למות, למות מצער.
כל שייריי עולים לרגל
אל ליבי,
להיאחז בקרנותיו,
עושים מין רעש של קימה.
לפתע אני מקשיבה,
רוב הזמן אינני.
החול קרוב כל כך,
חיי כמגילה גנוזה
בסירובה להיפתח,
לא כל יום קורה לי כך וכך.
בא עליי שיברי
נחבט בחוסר זהירות,
ובארנקי רחמים גדולים
שאיש אינו יכול לפרוע,
מלבדך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|