|
אור גדול נדלק בחיי
אהבה ששטפה את חושיי
נולדתי מחדש עטוף בתקווה
שאולי טעיתי ואהבה היא לא רק אגדה
אני שטבעתי בתוך השחור
וסרבתי לראות את הדרור
אני שהתרגלתי להיות מקולל
פתאום לאהוב מסוגל
קופידון ראה את נפשי האומללה
שלח לי אותך מתנה
הוא ידע שתראילי שיש גם ורוד
ואפשר לחיות ולא רק לשרוד
אני שטבעתי בתוך השחור
וסרבתי לראות את הדרור
אני שהתרגלתי להיות מקולל
פתאום לאהוב מסוגל
והיום בתוכי אושר עילאי
כי אני יודע שאת שלי.................. לנצח |
|
אשה נאה ניגשת
לדלפק במסעדה
ומסמנת לאיש
שעומד מאחוריו
לגשת.
היא מקרבת אליו
את פניה, ומלטפת
את פניו
המאדימות. "אתה
המנהל?", היא
לוחשת לו. "כן",
הוא עונה בעוד
היא מעבירה את
אצבעותיה על
לחיו ועל שפתיו,
דוחפת לו שתיים
לפה ונותנת לו
למצוץ אותן. "רק
רציתי להגיד
שבשירותים של
הנשים אין לא
סבון ולא נייר
טואלט". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.