אביחי חרמון / זכרונות מהשביעית |
באותו חיוך נפלא,
ואני כבר הרגשתי
איך הזיעה
מצטברת לי מתחת לסנטר,
והחמצן מהאף לריאות
פשוט לא עובר,
ניסיתי לומר משהו,
באמת שרציתי לדבר,
אולי על אהבה, אולי
נושא אחר,
אבל את כבר היית
בהמשך המסדרון,
ככה נעלמת,
ככה - בשנייה.
ואפילו לא הספקתי
להגיד תודה
על התקווה.
נשמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|