אביחי חרמון / שיעור בשחייה |
לעולם לא אשכח, איך באחד הימים
נפלתי עם בגדים למים צוננים.
רועד, נפחד, היית לי למצוף,
וידי אחזה בך בבטחה.
החלה סערה.
הגלים מכים, כחול ללא סוף,
מלח בלשון, צלצולים בעור התוף.
צורב, כואב, העור מחליק
לא מצליח להחזיק - - -
אני
שוקע
נוגע
טובע
באהבתך
ואת -
... אינך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|