אמא.
אני זוכרת ריח מרק עוף ממלא את המטבח.
נחשולים של ניחוח זורמים אל הסלון ואל החדרים.
את עומדת שם בסינור המשובץ שלך, כולך מרוכזת.. מוכרחה לעמוד
בלו"ז הקפדני.
מערבבת-טועמת-מוסיפה-מערבבת.
השולחן כבר ערוך למופת, מפיות והכלים המיוחדים של החגים.
תמיד עשו בי צמרמורת הכלים המיוחדים של החגים..
איך הזכוכית בצבע היין צועקת על המפה הלבנה כמו טיפות דם. כמו
פצעים פעורים.
והסלטים כבר מוכנים בקעריות קטנות כחולות, ריחות מתמזגים
לפסטיבל המעורר את כל החושים.
בטח תהית תמיד לאן נעלמתי לפני כל ערב חג. תמיד הרי ביקשת
שאעזור ואכין איתך את הארוחה. אבל לא יכלתי אמא.. לא הייתי
מסוגלת..
לראות את הבעת הפנים שלך בשעות של לפני.. פשוט נקרע בי ליבי
לרסיסים. ידעתי על מה את חושבת אמא, ידעתי למרות שניסית בכל
כוחך להסתיר.
אבא.
הנה אתה כבר יוצא מהמקלחת.
ריח ה"ברוט" החריף ממלא את הבית וגובר על הריח מהסירים.
ניגשתי אליך, קטנה קטנה.. "אבא אני רוצה לראות כמה חלק"..
מעבירה יד קטנטנה על לחי מגולחת למשעי ולחה. והבושם נדבק
לאצבעות, לא מרפה. ריח של אבא.
לא רוצה להביט בעינך אבא. לא רוצה לראות את החלל הפעור הזה
שיעשה לי סלטות בבטן וישלח אותי אל החדר עם דמעות.

עכשיו תורי להתקלח.

הנה אני נכנסת למקלחת ויוצאת ריחנית ומלובשת לבן.
זוכרת איך בחרת לי את הבגדים פעם אמא? איך התאמת גרביים לשמלה
קטנטנה.
נעלי לכה שקנו לי במיוחד לחג ולא הרשו לי לנעול עד לארוחה
החגיגית. ואף פעם לא סיפרתי לך איך הייתי מתגנבת לחדר שלכם
כשלא שמתם לב ומציצה בנעליים, חוטפת מעט מהברק שלהן בזווית
עיני.
אמא עושה לי צמות, בסבלנות עד אין קץ מיישרת את השביל ומסדרת
שערות סוררות.
אחותי גם היא יצאה מהמקלחת ועומדת בתור לתסרוקת. היא אוהבת
קוקיות קופצות.
ילדה שובבה ופתוחה שמספרת לאמא ואבא מה כואב ואיפה ומה
מרגישה.
ולא שומרת בבטן כדורי שלג שהולכים וגדלים עד שיום אחד מתפרצים
בצרחה ענקית ואין ברירה אלא לשלוח את הילדה לפסיכולוגית של
הביצפר.
חצי שעה נשחק וחצי שעה נדבר, טוב?

אני מתיישבת ליד שולחן החג.
הכל חגיגי ואני מעבירה מבטי מסביב לחדר.
אמא לבושה תכלת ותחרה, עגילים חדשים מנצנצים על אזניה. אבא
בחולצה מגוהצת, "כמו חבר כנסת" תמיד צחקנו במשפחה.
.."אולי תעשה קידוש.. רק פעם אחת?"..
אבא מקדיר פנים. ואני יודעת שלא יהיה קידוש, לא עוד.
לא מאז...

אני מעבירה מבטי על החדר.
מסתכלת על התמונות התלויות על הקיר, על האור הכבה בחוץ.

על המדף שתי תמונות.
אחת שלך עם מדים. אחת שלך עם מישהי שאני לא מכירה.
ליד התמונות - נר אחד.