שירה קרנר / סתיו |
אל כביש החורף הסואן.
כמו ילד רע,מניף שמלתי הקצרצרה
פורע שערותיי
ותובע ממני משמעות
עכשיו
אי אפשר להתחבא יותר
תחת שמש חמימה,
הים סגור.
טיפות מסתוריות בלילה
רומזות לי-
צריך להזהר
לחשוב בהיגיון
ללכת לאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|