עשן סגלגל אופף את החדר,
קצת תוהה, מעט חושבת,
מנסה לעשות בחיי סדר.
אתה קרוב אליי רחוק מכאן,
אתה זר לי, רחוק מדי.
זכרון של קשר שאבד מזמן,
לא מכיר אותי או את ידידי.
קול נשכח, צבע, צליל
מזכירים לי שכלום לא נותר.
אולי הסוף מתחיל,
אולי לא נשאר שום דבר.
אני נשארת לבדי שוב,
יושבת בודדה מול הים,
מעבירה עם עצמי עוד יום עצוב,
חושבת שעכשיו הכל נעלם.
אולי מחר תתייחס אליי.
אני לא אמות ולא אשבר.
אולי רק קצת תחשוב עליי.
אני רק אחכה שהכל יגמר
ואז אלך לי לדרכי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|