לפעמים אני מרגישה חנוקה,
בודדה וזקוקה לאיזה חיבוק או תמיכה.
זקוקה לאיזה שיחת עידוד
לפעמים אני מרגישה שאף אחד
לא מבין אותי, שהכל אבוד
ואין עם מי לדבר.
לפעמים אני כועסת ורוצה לצעוק
מה מציק לי ולפרוק את זה
על מישהו אחר.
טורקת דלתות ומביעה את דעתי
אבל אף אחד לא מקשיב לי,
עדיין אין עם מי לדבר.
הכי קל להם פשוט להתעלם,
להגיד שאני מדברת שטויות,
שאני תמיד אשמה ולא הם,
לפעמים אני לא מתאפקת,
פשוט בוכה ומתפרקת
לא יכולה יותר לספוג ולשתוק,
רוצה לספר מה מפריע לי
גם מבלי לצעוק,
אבל אף אחד אינו מקשיב לי.
ואין עם מי לדבר. |
