בליל קיץ קר ללא ירח פרצה המלחמה
לבי נכבש אך לא בוצר בחומה
החיילים הפכו חללים, הם עכשיו מלאכים
נצלבו קורבן אלים במצעד החיים
עיר המבטחים נחרבה בשריפה
המקום היחיד בו נשמרתי תמיד
אך אפילו בביתך אינך מבינה
לו הייתי מתכלה בשלהבתך...
אפולוניה שלי
הפסקת אש כך קראו האלים
אך העיר הייתה ומזמן נחרבה
חשכת הכוכבים ושתיקת הגלים
מלווים רק אותי, אל סוף המסע
האם צבאותייך נחלשו?
האם כל סכינייך ננעצו?
השמדת את עירי ביתי
מדוע לא הרגת גם אותי?
אפולוניה שלי! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.