שחר שוראל / וידוי |
המנסה לתמרן בין ארבעה כדורי חרסינה
יודע שעוד רגע כולם יפלו וישברו.
אני כמו לוליין
המהלך על חבל דק,
עיניו עצומות, לבו מחסיר פעימה
ומתחתיו קהל רב מריע, מוחא כפיים בהתלהבות.
אני רוצה לאסוף אלפי כלבים עזובים אלי הביתה
לטפל בכולם ולהרעיף עליהם אהבה.
אני רוצה לרקוד מסביב לאש
כשפני מכוסות פסים ירוקים אדומים
ולא להפסיק לשיר לפני שזורחת השמש.
אני חושבת שכדאי שאתחיל לחפש
את מי שהתחבא לי מאחורי העץ
כבר הרבה שנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|