אוי הכאב...הכאב...
של משהו רע שקורה ביום של דברים טובים.
ביום של הולדת.
בבוקר של אחרי.
אוי הכאב.

מצאתי חתול רחוב בחצר של השכנה, הוא היה מסריח ומלוכלך, כיאה
לחתולי רחוב.  אספתי אותו בזרועותיי ולקחתי אותו אליי הביתה,
עשיתי לו אמבטיה חמה, אח"כ ניגבתי אותו ונתתי לו חלב קר
וחתיכות של גבינה צהובה.
היה בו משהו מיוחד, בחתול-רחוב הזה, משהו שהבדיל אותו משאר
חתולי הרחוב השכונתיים.

"אתה חייב להעיף אותו", אמרו לי כולם "הוא מביא מחלות",
אבל לי היתה הרגשה אחרת לגביו, מן חושישי.
ובאמת, כעבור שבועיים ושלושה ימים, בערך בשעה 19:30, חזרתי
מהעבודה עייף מתמיד, היה זה יום רביעי בשבוע, היום שבו צריך
להגיש את הדו"חות למנכ"ל.  פתחתי את דלת הכניסה לדירה, נכנסתי
לחדר השינה ופשוט צנחתי על המיטה.

"מיאו."
"לא עכשיו טקסי..." (החלטתי לקרוא לו טקסי, על-שם המונית שלקחה
אותי היום לעבודה בכזאת מהירות, שלמרות שהתעוררתי 20 דקות
מאוחר מדי, הגעתי לעבודה בזמן.  כל יום אני קורא לו בשם אחר,
שם של משהו שעשה לי את היום.  כן, אני מודה, זה עלול לבלבל קצת
את המסכן, אבל הוא לא מתלונן - בכל זאת, אני הוצאתי אותו
מהזבל...)
"מיאו."
"תקשיב טקס, אני ממש, אבל ממש עייף, תן לי שעה לישון ואז אני
איתך, מבטיח, טוב?"
"תקשיב לי דוד, לא שעה ולא מגפיים, אתה קם עכשיו והולך להתקלח,
קפיש?"

מממ...חלום על חיות מדברות...זה הסוג שאני הכי אוהב...כמו שבוע
שעבר, שהדבורה מאיה לקחה אותי לטיול איסוף צוף בכרמל, וסיפרה
לי איך סבתא שלה שרדה את מיתון הכוורות הגדול של 64'.

"בום!", נשמעה טריקת דלת.
פקחתי את העיניים וראיתי את טקסי שלי, בגודל יומן-בייניג, עומד
בכניסה לחדר בעיניים נוזפות.  "חשבתי שאמרתי לך לקחת את עצמך
למקלחת לא?"
"אבל...אבל...זה...אתה..." מלמלתי, לא מאמין למראה עיני, מנסה
להרוויח עוד 2 דקות לפני שאני נכנס למקלחת.  
"ותעשה את זה תיק-תק, הכנתי ארוחת ערב!".

כשיצאתי בחלוק הרחצה שלי מחדר האמבטיה, כבר חיכתה לי ארוחה
שלמה על השולחן - אומלט פטריות ובצל, לחם שיפון פרוס, גבינת
קממבר עם טימין ומיץ תפוזים סחוט.
התיישבתי בשולחן, מולו, והתחלתי לאכול.
"איך היה היום שלך?" הוא שאל.
"וואלה...אתה יודע...יום רביעי."
"כן, יום הדו"חות..."
"אהה, ויקי מהנהלת חשבונות התקשרה והודיעה לי שהחודש היתה
ירידה של...רגע אחד!  מאיפה אתה יודע על ימי רביעי?"
"אה...אתה סיפרתי לי ניק...אה...."
"אני לא סיפרתי לך!  אתה הקשבת לשיחות שלי עם ג'יימס!"
"אה..."
"חתול חצוף!" צרחתי, קמתי ויצאתי מהבית.
"חתולה..." הוא הספיק לסנן לפני שטרקתי את הדלת.

כשחזרתי אחרי שעה וחצי, היא ישנה. על המיטה. שלי.
"פיצה...פיצה מטר שלי..."
"אני מצטערת" היא לחשה לי מתוך שינה.
"גם אני, אני אוהב אותך"
היא חיבקה אותי ועשינו אהבה כל הלילה.