נתעכב לרגע על עוצמתה של חוויית העקירה
שלא מרבים לעסוק בה, אולי מפני שהחווים אותה הם בעיקר מהגרים
ולאלה אין דריסת רגל בחוגים אינטלקטואליים
המכתיבים מטבע הדברים את האופנות הנפשיות

אדם מעביר את עצמו למקום שבו אינו מכיר כמעט איש
שמנהגיו זרים לו ושפתו זרה
הוא נדחק שמה בין חברים מילדות
נושם את האוויר מטיל צל ברחובות
הוא משכנע את עצמו שאלו הם חייו עכשיו
שיש בהם טוהר ואומץ שאינם אופייניים לו

הוא מסתובב בגנים ובמוזיאונים לבד, חולם לקנות וספה
להתנשק לעשות סרט לכתוב רומן
אהובתו היא האהבה
הוא מתפלל שהיא תסלח לו
הוא בא באיחור אבל בא