אהובתי לשעבר:

הכל נגמר.

היו לנו שנה וחצי נפלאות ביחד. ואז, פתאום, ביום חמים אחד של
ראשית ספטמבר, הכל נפסק. פתאום לא התייחסתי אלייך יותר כאל
אהבת האמת של נעוריי, אלא כאל ידידה, אחת שכיף לבלות אתה את
הזמן, אבל לא יותר מעם כל אחד אחר. שנה וחצי לימדת אותי להרגיש
דברים שלא ידעתי בכלל מה הם. מה פירוש לדאוג למישהו יותר מאשר
לעצמך. מה פירוש לאהוב. והכל נגמר. כאילו שמישהו כיבה לי מתג
במוח. המדענים אומרים שיש כימיקלים במוח שגורמים לאנשים לחוש
את מה שהם חשים כשהם מאוהבים. נראה שבבת אחת הכימיקלים נעלמו.
ועכשיו נשאר לי חור גדול, כשאין לי יותר על מי לחשוב כשאני
נודד במחשבותיי. הכל נראה כמו חלום מרוחק. ורק אתמול, נדדתי
אתך בדמיוני לארצות רחוקות, סתם מעבירים את הזמן, ביחד. ועכשיו
כבר אין ביחד. הבדידות הנוראה מציפה אותי. או שלא. כי אין מה
שיציף אותי. בבת אחת הלב שלי התרוקן.

והדבר הכי מגוחך? שאת אף פעם לא ידעת מזה.