זו שוב אותה המנגינה המוכרת
אותו שיר ישן שמעלה רגעים נושנים
ואני עוצמת עיניים באיטיות, ונזכרת
בזמנים בהם היינו כה קרובים
והימים הכי יפים מעלים בי חיוך
וכשרבים אני פורצת בבכי
וברגעים העצובים, בהם נתקלנו בסיבוך
אני מנסה לשכוח, להרגיע את עצמי
ושוב פעם מחדש אתה עוזב
ושוב אתה מוצא מישהי אחרת
ובעולמי הקטן, שסביבך הוא סובב
אני שוקעת עמוק - ונשברת
ואתה שוב בורח, ושוב מתנצל
ולי את הכל קשה לעזוב
ואת כל מה שקרה אתה שוב מערפל
אז אני ממשיכה לחזור... ולכאוב