ילדה פוסעת בשדה של פרחים
מביטה לשמיים לכמה רגעים
ושואלת בקול, למה אני?
למה השמיים כאן בשבילי?

מסתכלת מסביב, בשדה הפרחים
נראה שאליה הם מחייכים
בוחרת אחד, שנראה לה חמוד
מלטפת אותו, הוא נראה לה אבוד
מסתובבת סביב, מסתכלת היטב
תוהה על מה הפרח חושב

מידי יום היא משקה אותו
מטפלת בו ונמצאת לצידו
משחקת איתו, קוראת סיפורים
עכשיו הם בעצם, זוג חברים

כשהפרח גודל, וחוזר לבריאות
עוזב הוא את "חברתו" לצמיתות
מסתודד הוא כעת עם פרחים אחרים
עכשיו כשהבריא,  מצא חברים

שוכבת לה על האדמה ובוכה
היא כולה לבד, והיא כלל לא שמחה
מסתובבת לשמיים וממררת בבכי,
למה עכשיו עזבתם אותי?
למה לקחתם את חברי,
אחרי שנתתם אותו לי?

מסתכלת סביב, בשדה של הפרחים
ואותם הפרחים עדיין מחייכים.
פתאום יורד מהרקיע קול,
לכי אליהם, זה היום הגדול
היום שבו תוכלי להתבלט
ולהראות לכולם מי את באמת.

מסקנה לכולכם, קוראים יקרים:
תמיד תחפשו הרבה חברים
אם תחפשו רק יחיד ומיוחד,
סופכם לבלות את חייכים לבד.