כל הזרוע מכסה את קו-העיניים,כמה שברירים מצליחים לחדור,מגשש
עם היד השנייה,צורות גיאומטריות,שיפועים מוצקים,מישורים
מתפוררים,אנכים שקופים,בליטה! לחיצה, הקלה...זרוע מורדת אט אט
מקו-העיניים, עדיין כמה שברירים מטביעים את חותמם על אישוניי ,
הקלה.    אפלה מבורכת.
נטלת אור נטלת קיום? החושך מקפיא? תן לילד לרוץ בשדרה של עצים,
תקשיב לנשימותיו-- תקשיב לחיוך--,  נראה אותך מתקין פרוטזה
בחלק הזה, אתה אוהב אתגרים? אתה אוהב לישון? כוכב נופל משאיר
לפעמים שובל מרוסק בפנים. למה רואים אותך לעיתים רחוקות? זוכר
שאמרת לי דברים יפים על לבבות מרוחקים וחוט שנמתח בינהם
אז אני כבר לא מאמין בדברים יפים על לבבות מרוחקים וחוט שנמתח
בינהם, אז אתה זוכר או לא, תמלא חללים שחורים בחומר אטימה של
סגסוגת מתכות קרות, תן לילד לרוץ בשדרה של סגסוגת מתכות קרות,
תקשיב לנפילתו-----------,לחבטה בקרקע לפעמים יש טעם של עוד.
ערפל סמיך (אפור שקיעה) נופל לפי הצורך, אתה עצלן? אתה אוהב
לרוץ?    אתה     אוהב מה שכולם אוהבים?
ראיתי פעם באיזושהי נקודה בזמן חתול מרוסק על מכונת
זירוקס,(גיחוך) גם יש לי כוח להעניק לזה משמעות :) .משמעות או
למות. אתם כולכם תרבות של סטיקרים...מכירים שמקלפים מדבקה
ואז נשארים חתיכות נייר דביקות ומטרידות , אני פיל בחנות
חרסינה, מכירים את החלק הפנימי של חרסינה, החלק בלי הלכה..שאם
אתם מגרדים אותו אז יש צמרמורת,מכירים סרטים שעושים צמרמורת?
מכירים צמרמורת שעושה סרטים? איש עם חטוטרת על הגב ואלמנטים של
עצבות מ ש ת ק ת מרחף באותו מקום ששתלתי פרח (לא זוכר אם זה
היה פרח של צל מלא,חצי-צל הוא עונתי, זה אני יודע בבטחה.) האיש
משתנה. משתנה-משתקף.משתקף-מתרסק, ומשאיר שובל של סגסוגת מתכות
קרות בתוכי. חורף הוא אומר לי, זה חורף זה?! היית פעם בפראג?
בציריך? האג? מחנות כפייה? "אור הירח שיווה לה מראה שעוותי",אל
תעטפו אותה בחום פן תימס. שתמס הזונה! שתבעבע, שתתקצף, שקולה
ישבר. ישבר-יתרסק.
בוא נמסגר את החיוך שהפך לעיוות,

בוא נהיה קצת פחות מתוחכמים,

בוא סתם...

בוא  לשבת  איתי,

בוא נאמין בדברים יפים,

בוא נדליק את האור ונתמודד.