עוד שבת במשרד. ארבעה קירות, מזגן לא עובד, ערימת ניירות, מחשב
מסמא עיניים. שקט מכביד. גיחות אקראיות למטבחון, ושוב לניירת.
שוב בתחתית, שוב מחפש סיבות קיומיות. שוב מחוק.

ג'וק רץ במעלה המסדרון. הממזר מסתתר פה כל השבוע ויוצא לחגוג
בלילות ושבתות, כשאין בני אנוש רצחניים באזור. טעית ידידי,
טעות שתעלה לך בחייך. מרדף קצר, דריכה, קול פקיעה, פרשדונה.

עכשיו צריך לחלוץ נעליים. תחושת היחפות מעוררת. עוד קפה, ועוד
קפה. עוד מכתב נכתב. עוד נייר הושלך לפח. עוד לקוח יהיה מרוצה
מחר. משתעשע בהטלת מיתות משונות על המאוסים בלקוחות . דריסה,
סקילה, שריפה. משתעשע במשחקי מילים. לקוח = לך קיבינימט ותאכל
חרא. חי חי.

צריך פיפי. יוצא לקומה. שירותי נשים, שירותי גברים. מממ !? מבט
סביב. הכל מת. שממה. ימינה או שמאלה? דחף פתאומי מושך לכוון
שירותי נשים. דפיקה על הדלת, טפשית וחסרת סיבה, אבל מי יודע.
הד הנקישות מתפוגג. פותח. נכנס. המקדש האסור. של נעליך מעל
רגליך. כבר הישלתי.

איזו אכזבה. נכון, להן ארבעה תאים ולנו שניים, אבל להן אין
משתנות. זה כל ההבדל. שירותי נשים, פה הן חושפות ישבניהן, פה
הן עוסקות בפרטים הקטנים לפני יציאתן לציבור. פה הן מרכלות זו
על זו, זו עם זו. פה הן מצטבעות, מתמרקות, מתמרחות, מתבשמות.
לפה הן באות בקבוצות. מי יודע מה מתרחש כאן. זה המקום? אבוי.

קירות לבנים, רצפה, דלתות. כיורים, מראה, ברזים. פינת המסתור
שלהן היא קומבינציה של אינסטלציה וריצוף. הא ותו לא. שירותי
בנות ללא בנות הם, כמסתבר, כמו מסעדה ללא סועדים. כמו כיתה ללא
תלמידים. כמו דירה ללא בת זוג. ריהוט ובדידות.

מתבונן במראה הגדולה. טמבל בשירותי נשים. עוצם עיניים והנה
מוקף בחברות לעבודה, כל אחת בשלה. הנה זו מתבוננת במראה ומלקקת
שפתיה. הנה זו קורעת עיניה בפוך. האחרת מפשילה תחתוניה מאחור.
הוהו . וההיא, עם הציצים הגדולים, בדיוק היא צריכה לסדר משהו
באזור הזה. ביבר מוות.

חוזר בצעד כושל. לכל תחתית יש תחתית נוספת, וזו הפעם ירד עוד
שלב. קריאות בוז מהדהדות באוזניו. ללכת מפה? כן, שואג הקהל, לך
מפה ואל תחזור. עגבניות מושלכות עליו מהיציעים והוא נמלט במורד
המדרגות, החוצה לרחוב. שמש, אויר, חיים, חמצן, פתוח, פתוח.
לנשום. פה גדול, לנשום הרבה ועמוק. אל תפסיק לנשום