גבריאל הרן / ירח |
חלבון שפוך על מדשאות מכתים ירוק
בלובן.
אדם אחר ולו ירח משלו
עומד תוהה, נזכר באודם של מחר.
אדם אחר עומד תוהה, חושב בלי הפוגה,
כיצד אפשר אולי להיות אדם אחר נוסף,
אולי גם יחד עם עצמו, אולי עם כמה חבריו,
אדם אחר לרגע קט נחשף.
ירח אפרפר נשפך קרוע לרבדים של שחור,
חלבון חייו נגמר כעת, כולו נקלט במדשאות
כחולות.
קציר המים משכשך עצלן למרגלות רגליו,
אדם אחר חושב, תוהה נזכר,
שואל ממה יפחד מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|