...ואז תפס האיש המצולק והקרח, כן ככה נקרא לו, את המוט הגדול
שעל רצפת המעבדה- ומשך בו בכל הכוח!!!!

"...לעולם לא תצליח מזימתך!!!" אמרתי כמעט ברוגע לעברו, גופי
כבול ללוח עץ הקשור לכן השיגור. חליפת הטוקסידו שלי, המותאמת
במיוחד למשימות קומנדו וריגול, נקרעה מעט בשרוול.
"האמנם לא אצליח...?", שאל גיחך המצולקירח בפה מלא שיניים חדות
וצהובות, מזיל ריר ירקרק צהוב מפיו על פיג'מת קוואזימודו
הסגולה שלו,"נראה לי שהפעם, ידידי היקר", הרים את קולו
בדרמטיות ואת ידיו הרים אל-על בעוד השמש מציפה באורה את עינו
השמאלית המוגלתית," נראה לי שהפעם תפסתי אותך ללא כלי נשק
בשרוול , או אפשרות מילוט
כלשהייייייייייייייעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

                                 
הרמתי את ראשי ואת עיני הנפוחה מעל המקלדת. ראשי כאב ודם כיסה
את המקלדת.
התעלפתי שוב.
כשהתעוררתי שוב; ממטח מים צוננים, שמתי לב שאני קשור לכסא ליד
המחשב ושלידי נמצאת בחורה ג'ינג'ית שופעת בעלת מחשוף,שרעדה
וצווחה "יו, זה ההוא שכותב סיפורי מרגלים בסטייג', הגעתי
בזמן!!!!".היא נראתה כל כך טוב בתור המעריצה הראשונה שלי,
שאילולא חיוכיה המפחידים והמצב כולו, היה עומד לי. בגדול.
"את מוכנה להתיר אותי מהכסא, שנדבר כמו שני אנשים מבוגרים?"
שאלתי בעיפות,מביט בה בעין הבריאה שלי.
"זו לא תהיה אפשרות כרגע",נעה המופרעת שוב ושוב בעצבנות
בחדרי," אתה מבין, אני מעריצה גדולה של 'הרפתקאות כהן09' שהוא
כפי הנראה גרסה חתיכית יותר שלך בשנת 2012, שם שמת אותו-
וכשכתבת שהפרק הבא הוא סופו של כהן הרגשתי צורך עצום לבוא
ולשכנע אותך לחזור בך...לחזור בך מהפאשלה הזו",רכנה לעברי עד
שראיתי מהמחשוף את שתי הריאות שלה ללא צורך בצילום רנטגן, שתי
הריאות השופעות והמקסימות שלה...

"תשחררי אותי מיד!!!" ,התעשתתי מהר וצרחתי,(טוב לא כל כך מהר,
העפתי מבט נוסף בריאות) ,"אני לא אמכור את היושר האמנותי
שלי!!! סבתא תחזור תכף לדירה ואז תהיי בצרות!!! (שיקרתי-סבתא
השאירה אותי לבד וטסה הפעם רק עם אחי לחופשה באוסטריה
לחודשיים...) אני לא אשתף פעולה!!!!"
היא שלפה אקדח מתכת קר והצמידה אותו לפי.
"טוב, אולי...אולי נחפזתי מעט"

                           
"לעזאזל, הסובייטים מכרו לי טיל מקולקל", רטן המצולקירח,"הכל
מקרטון...במקום דלק מיץ תפוחים מסריח ומעופש...פיייכס".
כשנכנע מהפעלת הטיל הענקי דמוי האיבר, הסתובב ונבהל לראות אותי
עומד ומחייך מאחוריו, דם זב משרוולי.
סנוקרת אדירה ללסת הדוחה של הקירח.
"אבלאבלאבל- איך השתחררת, קשרתי אותך בקשר צופים כפול?!?!",צרח
הקירח,זוחל על הרצפה ונסוג ממני.
"כרסמתי את שתי ידיי, זה איך!!!",צרחתי לעברו,מנופף ביד שאחזתי
בפי...

                             
בערב, לאחר ניתוח ידיים זריז שחיבר הכל למקום, נכנסתי לבוש
בטוקסידו לחדר השינה, שם חכתה לי ידידתי החדשה, שקד; לבושה
בחיוך.
"חכי לי שאלבש משהו... יותר נוח", חייכתי בנונשלנטיות.
"העיקר שאתה בסדר אחרי ההרפתקאה, כהן09",קרצה שקד.
נכנסתי לחדר האמבטיה ויצאתי לאחר שהורדתי את עניבת הפרפר.
זה הולך להיות לילה ארוך....
                               
                                 הסוף! בינתיים...באמת.

                           
"יפה יפה," חייכה שקד המופרעת, כך קראו לה, כשסיימתי לכתוב,
"אז אולי כהן מהמציאות רוצה מנה כפולה של...",העבירה יד מרמזת
על ירכיי,"שקד?..."
"תתרחקי ממני, חולרה!!!", צרחתי לעברה שנייה לפני שקשרה אותי
שוב לכסא.
זה הולך להיות קיץ ארוך....