חיה של אדם מלאה בה טומאה
עוטפת זימה במילות צעצוע,
בלב מפוחם קטורת הבל טובעה
נשמה מצולקת בסחי קעקוע.
שותה לשוכרה הדם השותת
יונקת עד תם נשמתו הזכה
תוקעת טפריה בלב הבועט
טובלת אימה בבטן רכה.
אזנה ערלה בכיו לא שומעת
ידה במרקחת - טווה עלילות
מלותיה זורות מוות מדעת
צדות נשמות אבודות בלילות.
ובורא של עולם יושב מתבונן
פניו בכפות ידיו הוא מליט
אינו מבקש גם אינו מתחנן
"חיה זו תירש גיהינום"
הוא החליט.
18/8/2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.