יצירות שנובעות מתוך זעם זה טוב,
הן נותנות לי מקום לפורקן.
יצירות שנובעות מתוך עצב לרוב,
הן נוגעות ותופסות לי רק כאן.
יש לי עשר קומדיות לכתוב,
אך תמיד זה יצא מלנכולי.
יש לי עוד עשר סיבות לאהוב,
אך תמיד את תגידי :"לא בא לי".
אני פשוט רוצה אותך, הוד אדמונותך.
שתהיי גם שלי לעת ערב.
אך היום את הגעת ואמרת לי שלא,
אז כל מה שנשאר לי זאת חרב.
שלום רבותי וגבירתי הנכבדת.
שלום רב שובך אהבה כה נכזבת.
הן זאת פעם שניה שקפצת לביקור.
סיימי, הו סיימי נא את זה הסיפור.
חרוזים עייפים משייטים לי בראש.
אז נחזור אל החרב.
מוכן?
אחת.
שתיים.
ו
שה.
לוש. |