שמיים באפור
ורגליים
בהונות
עת גופי מתכווץ
כמו לב לא פועם
ידיים
במתינות
וההד מלמעלה
אומר לי, קח שמאלה
אל תיגמר
גרביים תלויות
והערב
עושה לו מקום
וראשי שוב נופל
לתהום
של בלבול
והאיש מלמטה
צועק לי, בוא הנה
אל תתמוטט
ושוב תעתוע
במצב לא רגוע
בנחל עזבונות
ואני
בלי עצמי
לא יודע
יודע
יודע
מה עובר לך בראש
לי גוגו
לי גוגו
ודוחה את העיתון
לי גוגו
לי גוגו
ודוחה את העיתון
כפיים
מחיאות
נישאות
לתוך רפש מעץ
ואני
מהצד
כמו פאייט מנצנץ
עוד שבוע
עובר
גם אם לא
ממהר
ועדיין, עושה לביתו
גם אני
לא מודה
לא רואה
לא רוצה
שתלכי
לדרך הטרור
בתוכי
שוב יודע
יודע
יודע
יודע
יודע
ודוחה את העיתון
לי גוגו
לי גוגו
ודוחה את העיתון
לי גוגו
לי גוגו
ודוחה את העיתון |
