|
מתכנסת
בעומק רגבייך
רחם מערותייך
קטנה נעשיתי
במערומייך.
הוי אימא אדמה
שפתי יונקות
שדייך
נביעות מי עדן
הרריך
כל גופי ירוק
אליך
נקבוביות בי
נחלייך
בציר גלליך
רוח ערב.
מאישון עננייך
מפזרת פחד
בטני סופגת
כאב נבואתך
אחרית
ימייך.
|
|
|
-ילדה ילדה, את
יודעת מה השעה?
-אני לא ילדה,
אני פרי הדר.
שמואל
איציקוביץ' מספר
בדיחות קרש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.