דלילה שפירא / אבירי |
אני רואה אותך ישן
אביר שרירים
בחלומך
נאבק.
רואה בחושך
מצמוציי ריסיך
ולרגע
בשתי ידי
אוחזת לחייך
מנשקת כל
פיסותיך
אוהבת אותך
בחיר ליבי
אב ילדי
חבר שאבד
נשאר כואב
ליתרת חיים
בעצם גדילתי
גדילתך
כל אחד
במרחבו
בדד.
יודעת
אתה מביט בי
מתוך החשיכה
כמו גל חזק כובש
לווייתן בלב ים
כמעוף ציפור
נפשך אלי שואלת
בדום כאב
פועם
למחילת רגש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|