אז את מרחפת  
בעולם הפנטזיות שלך
מעל כל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על עצב

החיים אותך עיכזבו
המציאות הקשה טבחה בך
התריסים נסגרו ולך אין קרן אור
לבדך ללא איש בתוך השחור הזה...
השחור הזה...

לא מוצאת את עצמך
זה מפחיד לראות, את יפה כמו פרח
מרגישה כמו חרא אבל למה איש לא יודע...
יודע...

אז את מרחפת  
בעולם הפנטזיות שלך
מעל כל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על עצב

ותמיד אהיה פה אני בשבילך
ותמיד אנסה לעזור כשצריך
רק לא הפעם תשלפי את קוציך
ותני להתקרב ולעזור


אז אל תרחפי  
בעולם הפנטזיות שלך
מעל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על תקווה