|
אז את מרחפת
בעולם הפנטזיות שלך
מעל כל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על עצב
החיים אותך עיכזבו
המציאות הקשה טבחה בך
התריסים נסגרו ולך אין קרן אור
לבדך ללא איש בתוך השחור הזה...
השחור הזה...
לא מוצאת את עצמך
זה מפחיד לראות, את יפה כמו פרח
מרגישה כמו חרא אבל למה איש לא יודע...
יודע...
אז את מרחפת
בעולם הפנטזיות שלך
מעל כל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על עצב
ותמיד אהיה פה אני בשבילך
ותמיד אנסה לעזור כשצריך
רק לא הפעם תשלפי את קוציך
ותני להתקרב ולעזור
אז אל תרחפי
בעולם הפנטזיות שלך
מעל דמיון של כאב
מעל כל רסיס על תקווה |
|
|
וישכב חרגול
דואב על הקרקע
ויטמון ראשו
ומחושיו בחול,
ותבוא אליו
ניצן, חברתו
הגוצה והמכוערת.
ותאמר לו: אין
מערכת היחסים
שלנו כתמול
שלשום, אני
עוזבת לטובת
בלגי שפגשתי
באינטרנט
ויצהל חרגול
ויירפאו כל
מכאוביו באחת
ויתפלל לזה
שמאשר: ברוך אתה
המוציא סלוגנים
מן הארץ, וכמו
כן המלוה לי
חמישים שקלים
כסף, להחזרה עד
סוף החודש ללא
ריבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.