New Stage - Go To Main Page

מיכל שרוני
/
הדלתות בחיי

תמיד אמרו לי שלחייך זה בריא
תמיד אמרו לי שהחיוך הוא המפתח לחיים.
אבל לחיים שלי נעלמה הדלת.
תמיד אמרו לי לבכות זה משחרר
שזה פותח את כל שערי הלב,
אבל ללב שלי נעלמו כל המנעולים.
אני מנסה לעוף, ונשארת על האדמה.
אני מנסה להוציא הגה,
ויוצאת דממה.
רק מנסה לפתוח את הדלתות בחיי,
והן נשארות נעולות.
מחפשת את מה שטוב בעצמי,
ולא מוצאת שום מעלות.
רוצה לנשום- הדלתות בחיי נסגרו כבר ממזמן.
ואני מנסה לגעת, לרקום לעצמי דרך חדשה,
והחיים נעולים בפניי.
ובסוף.. אחריי הרבה שנים,
אני רואה קצת אור.
הוא בא לקראתי, נותן לי יד.
מושיע אותי מזעקתי... זעקתי שלוחשת...
בהיסוס אני מתקדמת, מגששת.
צעד צעד, לאט לאט, לא רוצה לפספס שוב.
כאבתי מספיק.
כאבתי את כאבי, כאבתי את כאבם של עוד רבים.
לא עוד.
רק רוצה לשרוד...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/9/02 11:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל שרוני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה