וכל הכאב שאצור בפנים
שכמעט מתפרץ, שמוצא מעצורים
הכעס שמופנם האהבה שנדחקת הצידה
הצורך לרוץ את מרוץ השליחים
לשחק במשחק כל עוד יש בי כוח
לא לחכות לדוור כי דבר לא יגיע
לא ליפול למטה כי אם לטוס מעלה מעלה
להבחין בין חבר ומציאות
לדעת לא לסמוך כשאין משמעות
לנסות לעזור להראות קצת תמיכה
ותמיד לחשוב מה היה קורה אם זה היית אתה.
לא להביט אחורה בחרטה מאמללת
כי את מה שעשית לא ניתן לשנות
ללמוד מדברים שטעית להבא
לדעת לשמור לדעת לתת
לדעת לקחת ולדעת גם לשחרר לחצים.
להוציא עצבים בדרכים ראויות
להביט על אנשים מצדדים שונים
לא להפסיק לחייך, לא לשקר
לא להשפיל מבט
לדעת מתי לא לברוח
לא לשלוף סכינים לא לצעוק
לא להביט לאחור על מעשים שכבר עשית
לזכור טעיות לתקן להשפיע
לעזור.
ולדעת תמיד להבחין בין חבר וחמור.
לדעת איך לעצור, ואיך להתניע.
לדעת לא להזיע.
05/09/02 |