[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד יובל
/
גיורא לא קיים

הוא קרב אליה , אולי בפעם המיליון ונשק לה בעדינות על השפה .
היא הסיטה את שערה לאחור במגע קליל של מלאך וקרבה אליו עוד
יותר . כעת הם היו צמודים מחובקים , חיבוק כזה שרק אוהבים
אמיתיים יכולים להתחבק . הוא אמר לה שהוא אוהב אותה הכי שבעולם
ושהוא מוכן לעשות בשבילה הכל , הוא קירב את שפתיו לאוזניו ולחש
לה בעדינות מילים של אהבה . מילים שרטטו על עור התוף שלה ומשם
גם הרעידו לה איזו נקודה מיוחדת ששמורה רק לו בליבה . היא אמרה
לו שהיא אוהבת אותו אבל בלבו הוא ידע שהיא בחיים לא תוכל לאהוב
אותו כמו שהוא אוהב אותה אבל לא היה לו אכפת . שפתיהם התקרבו
והתקרבו עד אשר נשימתם התאחדה לאחת ...... " גיורא , קום כבר "
,  בן תזמן את עצמו כך שהוא יוכל לקטוע את גיורא בדיוק בקטעים
הטובים . " אתה לא מבין שאתה סתם הורס את עצמך ? אתה פשוט יותר
מידי נחמד והיא איך לומר " מקובלת" ואנשים נחמדים כמוך פשוט לא
מסתדרים עם סנובים כאלו " , התיאוריות של בן התחילו כבר לעלות
לגיורא על העצבים , במיוחד אם הן היו קשורות לניצן . " היא לא
סנובית , היא אלה והיא כל מה שמשאיר אותי נורמלי בעולם הדפוק
הזה " , אם היה לגיורא בולט כזה וריד במצח אז הוא היה מתפוצץ
באותה שנייה בערך . בן לא לקח קשה ופשוט חזר לאותה  " חמודונת
16 " בצ'אט בניסיון נואש להוציא ממנה את הטלפון שלה בפעם
המיליון . וגיורא ? הוא ניסה להתחיל מחדש את אותו חלום מחזורי
שאותו הוא המציא עוד בכיתה ד' ......

"יובל " , "כאן ", " אציק ", " " כן " , " אליהו " , "אלי ,
אלי אני אומר לך ! שלוש שנים ואת לא זוכרת ת' שם ", אליהו הביע
מחאה על הדרך שבה מקריאה פנינה השמנה את השמות . " אליהו , אתה
תשב בשקט ותסתום את הפה בשיעור שלי , מובן ? " , פנינה השמנה
הצדיקה בהחלט את המוניטין שלה כמורה המניאקית ביותר בשכבה .
אליהו לא הגיב רק קילל לו בשקט הבטיח לעצמו שבסוף השנה הוא עוד
יפנצ'ר לה את הגלגלים . " איפה הייתי ? אה , גיורא ! " ,לא
הייתה תשובה, " גיורא !!" , הכיתה שתקה בעוד שגיורא ישב ובהה
לו בניצן מאחורה . הוא דמיין איך היא מסתובבת אליו ואומרת לו
כמה היא אוהבת אותו ואיך שכבר מכיתה ד' היא מחזיקה את זה בפנים
. הוא אמר לה שזה בסדר ושגם הוא מרגיש אותו דבר ושהיא בכלל לא
צריכה להתבייש בזה . " גיורא , אני מתה עליך ....... גיורא אתה
כל כך כל כך רגיש ונחמד .... תרים את היד גיורא " , המשפט
האחרון בא לגיורא קצת בהפתעה עד שהוא הבין שהפעם זאת באמת
הייתה ניצן שדיברה ושהוא בוהה לה בפנים בצורה ממש מפחידה . "
כאן " , תקע גיורא צעקה שהייתה בהחלט מעירה את סבתא שלו ז"ל
מקברה . ילדי הכיתה גיחכו ואותה ילדה יפה שגיורא כל כך אהב
לחשה דבר מה לחברתה שישבה לידה , דבר שגרם גם לה לצחקק עם
הכיתה . גיורא הסמיק והמשיך לתרגל איך להיות בלתי נראה . עוד
מכיתה ז' עבד גיורא על אותו יכולת של לראות ולא להיראות , הוא
היה ביישן מטבעו ואותה יכולת עזרה לו רבות בהסתדרות בחיים .
בשיעורים הוא הצליח להעלם כל כך טוב עד אשר המורה אפילו לא
עברה לידו כשבדקה את השיעורים ( למרות שגיורא תמיד עשה אותם )
, כל כך טוב עד שהוא יכל להביט בניצן שעות בלי שיהיה לה שמץ
של מושג שהוא מאוהב בה.  " גיורא , אתה בן אדם טוב .... סתם לא
ממש" , בן הריץ את הדחקות הרגילות והעקומות של ההפסקה וגיורא
מחק כי בכל מקרה לא היה לו משהו טוב יותר לעשות . " תקשיב בן ,
אולי תעבור לכיתה שלי . אתה יודע ,בשביל שהשנה האחרונה שלנו פה
תהיה מוצלחת או לפחות נורמלית ", התחנן גיורא למרות שזה היה
דבר בהחלט לא מגניב לעשות . " עזוב אותך , שנה אחרונה . נהיה
כבר ביחד בתיכון , בינתיים תסתדר עם הח'ברה בכיתה שלך ..." ,
בן היה עצלן רציני וגיורא ידע שאפילו הרעיון על הטרחה הכרוכה
בלעבור כיתה עושה לבן כאב ראש. " בוא היום אחרי בית ספר נלך
יחד עם החברים מהכיתה לפיצה , אתה בא? " , " עזוב אותך , אין
כוח " , גיורא ניסה שוב לשנות את עצמו לבלתי נראה אבל הפעם זה
לא פעל. " גיורא בוא נו , יהיה טעים . " , בן לא היה צריך
להפעיל הרבה לחץ בשביל שגיורא ייכנע ובמהרה התקפל גיורא . "
טוב אני מתקפל , ניצחת .. " , "זה לא קרב אח שלי , זאת דרך
חיים ותאמין לי שאתה תהנה " , הצלצול המחורבן של חטיבת נחשון
קטע את שיחת השניים ושלח אותם לכיתות הנפרדות שלהם . " גיורא
תשתדל שלא לבהות יותר מידי בכוסית שלך טוב ? " , אמר בן בעודו
מתרחק אל עבר שיעור מתמטיקה . " אל תקרא  לה כוסית , בנות לא
אוהבות את זה ...." ענה לו גיורא שהעדיף להישאר פוליטקלי קורקט
בשביל אהבתו .

את שאר היום בילה גיורא בחדר אחות במחשבה על כמה מחורבנים חייו
.בזמן שעבד על המהפך לבלתי נראות הוא נכנס (פיזית) בדלת הכניסה
לבניין של כיתות ט' . כמה ארסים מז' לקחו אותו אל האחות
בניסיון נואש להעביר כמה דקות מסכנות משיעור שבוודאי היה מעצבן
. בזמן שהאחות חבשה לו את הראש ובדקה שאין שום זעזוע מוח או
פגיעה רצינית בשכל של גיורא , חשב גיורא על איך הוא התדרדר מאז
שעבר לחטיבה . כשהפרידו את בן וגיורא הפך גיורא לביישן . זה לא
קרה ביום או ביומיים אבל אחרי חצי שנה בכיתה בלי חברים גיורא
התחיל לעבוד על הכשרון המיוחד שלו . שני הדברים היחידים
שהחזיקו את גיורא בחיים היו ניצן ובן . גיורא ידע , פשוט ידע
שבלעדיהם הוא ישתגע או אפילו יותר גרוע . גיורא חשב וחשב על
מצבו העגום עד שכבר כאב לו הראש ורק במזל הצלצול לסיום
הלימודים הציל את ראשו של גיורא מעומס יתר . " ביי גבר " ,
"ביי אנשים ", " צלצל אליי " , " חכי שנייה חגית , תני איזו
נשיקה " ... רק לגיורא לא היה למי להגיד שלום . בן וחבריו חיכו
ליד השער הכחול שבכניסה . " יאלה בוא כבר ... עושים תחרות "
,בן הציל את גיורא מהביאוס אולי בפעם המיליון , " האחרון
בפיצרייה קונה לכולם קולה " , גיורא הרגיש כמו ילד בכיתה ג'
אבל הסכים להשתתף כי בכל מקרה זה או פיצה או כלום . " יאלה ,
צאו! " ,לחש בן כדי להשיג יתרון ופתח בריצה מטורפת לעבר הצד
השני של הכביש .  חצי שעה מוקדם יותר קיבל יצחק כהן התקף לב .
אישתו אמרה לו שיזהר עם המאכלים השמנים ושיתעמל וישמור על
הכולסטרול אבל יצחק כמו להרבה גברים בגילו לא היה אכפת . אשתו
שהייתה אישה חכמה כל  חייה הוסיפה ליתר ביטחון את שירות
האמבולנסים למועדים להתקפי לב  לחיוג המהיר. כאשר בעלה קיבל את
ההתקף היא לחצה על הכפתור ותוך חמש דקות היא ובעלה היו בדרך
לבית החולים . האמבולנס נסע במהירות בכביש ליד חטיבת הביניים
האזורית נחשון בדרכו לבית החולים . בן התפרץ לכביש בדיוק
כשהאמבולנס של אדון כהן עבר באזור, האמבולנס התנגש בו בעוצמה
אדירה ובן חטף מכה חזקה מהפגוש של האמבולנס עף ונגרר לפחות
עשרה מטרים על האספלט.  ראשו חטף מכה חזקה מאד והוא מת על
המקום ( לפי הגדרת הרופא שהיה על האמבולנס) . אם הייתם שואלים
פיסיקאי מה קרה שם הוא היה אומר לכם שגוף א' נפגע מגוף ב'
בעוצמה של כמה טונות בשל המהירות של גוף ב' . רופא מומחה היה
אומר לכם שקורבן התאונה נפטר בשל פגיעה קשה בקליפת המוח , דבר
שגרם לפגיעה חזקה יותר במערכות הלב והריאה ובסופו של דבר
לקריסת הגוף .  גיורא היה אומר לכם שמשהו מת לו בפנים כשהוא
ראה את החבר הכי טוב שלו נשחט מול העיניים שלו בזמן שהוא לא
יכל לעשות כלום .

גיורא התחיל לדהות . הוא התחיל לדהות מיד אחרי הלוויה של בן ,
ממש מול אימא שלו .כשהוא התחיל לאבד את הצבע שלו , גיורא גם
התחיל לאבד את הרצון הפנימי שלו לחיות ואת הדחף לתקשר עם
הסביבה שלו. הוא הפסיק לאכול ורק מידי פעם דחף איזה גזר או
עגבניית שרי לפה , סתם בשביל שלא תכאב לו הבטן . שהוא היה בבית
הוא נסגר בחדר שלו ובהה בתקרה , וכשאבא או אימא דיברו אליו הוא
הנהן  פשוט והם לא שמו לב שהוא בכלל לא מקשיב . כל יום שעבר
הוא נהיה יותר ויותר דהוי ואם היית מסתכל טוב טוב הייתי יכול
לראות מה נמצא מאחוריו . גיורא עבר לחלק הכי אחורי של הכיתה
והפסיק בכלל לענות כשהזכירו את שמו בשיעור או בהפסקה.אנשים
התחילו לחשוב שגיורא מבריז משיעורים  והמורות של מערכת החינוך
בישראל  שיערו בחוכמה שגיורא ילד מופרע שנעלם מהשיעורים הולך
לעשן משהו במחששה מאחורי בית ספר . לגיורא לא היה אכפת מה
חושבים עליו וכל מה שרצה לעשות זה לשבת ולהביט בניצן במחשבה
שיום אחד אולי איכשהו הם עוד יהיו ביחד . זה בעצם מה שהחזיק
אותו בחיים , אותה מחשבה בודדה של תקווה .  " אלי " , "כן " ,
"גיורא ", המורה ללשון המשיכה במסורת הנושנה של קריאה בשמו של
גיורא בלי לקבל תשובה . " המורה ! " ,  קול כל כך מתוק ואהוב
התפרץ לדבריה של חגית המורה . אכן זאת הייתה ניצן , וגיורא
הדהוי החל לקבל שוב צבע ואף צורה מוצקה יותר . " אין לנו  בכלל
גיורא בכיתה , הוא לא קיים . כל המורים מקריאים את שמו ואף פעם
אין תשובה" , הפתיעה ניצן ביציאה שכולה חכמה עצובה .
" טוב אני מוחקת " , שמו של גיורא נעלם מן הרשימה בשפריץ של
טיפקס . גיורא שוב איבד צבע, והפעם במהירות מדהימה . תוך כמה
שניות הוא הפך לשקוף לגמרי ובצליל כזה של שעשועונים , כשנגמר
למתחרה הזמן גיורא נעלם . יותר לא ראו , שמעו או הרגישו את
גיורא , למרות שלא נראה שמישהו שם לב בכלל. סוף סוף גיורא השיג
את מה ששנים ניסה לעשות ללא הצלחה ......







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא לא ברכה.
אולי קנלר?

הקופירייטר של
אלוהים מחלטר
בייעוץ לשם ספרו
השלישי של קרת


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/10/02 23:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה