סוליות נעליו רק צעקו
את דממת הלילה ההוא
כאשר הלך
הרחוב התעורר אפילו
השקיף על הכל מלבד
עליו - שלא להחשד
משוגע.
כל ההשלכות עמדו
מלכת, דומה אף
נמתחו עד סוף
העיר
ומעבר לה
שמורות כמו חובות אזרחים
לחנווני
או החפץ הזעיר ההוא
שטמן באדמה
ויחצוב אותו משם (4 מטרים מהכנסייה)
כמו הזכרות
המגע הנואש באישה
(עמ' 137-136)
היה אמיתי
ומתייצב נאמן לטובת העלילה
שמתקשה במהירות של
קרום על גבי חלב
ומתכלה כמו תפוז גנוב
בידיו כילד. (החליפה אותו קופסת
סגריות מפירמה בדיונית)
מסיבות השמורות עם המחבר
קצב לבו הואט
הסימולטניות נדרשה בהדלק נר בתוך דירה
כשהוא עשה את דרכו
תוך חשש.