|
כשבחוץ מחשיך והספסל מתייתם
הגשם שוטף בתרועות מאיימות
כשערפל מתאסף והירח זועם
שפתיי נרטבות במליחות הדמעות.
מנסה לברוח, אך הרוח שולטת
הכוחות אוזלים בין טיפות הבדידות
מחזיקה בכוח ,אך הדלת נטרקת
מעין רמז דק על החשק למות.
מכווצת שפתיים ונושכת חזק
מחשבות ניצחון מתחילות ללבלב
מביטה היישר אל החלום שנסדק
וטיפה מתוקה חודרת ללב.
ובחוץ כבר השחר עולה לו בדום
מחכה בחמלה לאישור להמריא
רק שרידים מעטים נשארו כאן היום
אנדרטת זיכרון לשברי חלומי.
29/8/02 |
|
|
רגע, אם אני בן
130 אז איך זה
שבדף היוצר שלי
כתוב "יליד שנת
85"?!?!
שמואל
איציקוביץ' לא
יודע להפריד בין
שתי הזהויות
האינטרנטיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.