לפעמים נדמה לי שהכל זה רק חלום, ושעוד מעט כולם יתעוררו.
לפעמים נראה כאילו העצים לא באמת ירוקים, והשמים רק עושים עצמם
כחולים. אתמול , כשהבטתי את תוך עיניו ,הייתי בטוחה שזה חלום,
כי לא יכול להיות שיופי כזה ייעלם כך פתאום אל תוך הנפש
הכאובה. וכשהשמש עולה בכל בוקר כמו מסך בד אדום וכבד, פותחת
עוד הצגה ידועה שתסתיים היום בסוף קצת שונה מן ההצגה שעברה,
היא לעולם לא שוכחת להחשיך את העולם בסופה של הצגת הענק הזו
שנקראת חיים. והשחקנים נראים כל כך עייפים, כל כך עצובים, עד
שזה רק מתבקש שנאמין כי זהו רק חלום, ועוד מעט נתעורר אל חיים
יפים ומסעירים.הים מטביע את גליו בתוך האופק, שואף לאיזה חוף
לא ידוע, שנמצא אולי מן העבר השני, ואולי איננו שם, אולי זה רק
חלום. השירים נכתבים כאן ברגעים בודדים ומרים, מרמזים כי עוד
מעט כבר לא נוכל לשאת יותר, ונעלה למרומי צוק גבוה, ונקפוץ אל
תוך יום חדש, כמו בחלום. הירח מחייך אלינו, כמו מבקש להזכיר
שהכוכבים שלצדו זוהרים תמיד, והמראה הזה שלמעלה בשמים הוא
אמיתי. אבל אני לא יכולה להתנער מן המחשבה שהיופי הזה הוא
מושלם, והרי שום דבר פה לא מושלם, את זה יש רק בחלומות- והנה
עוד טענה מבוססת למחשבה החלומית שלי. הפרחים שנובלים מחומה של
השמש, או מקורו של החורף עוברים כעת לעולם אחר, נלקחים מאתנו
הרחק, למקום שיופיים נשמר לנצח, היכן שנמצאת גם השמש בכל פעם
ששוקעת, והכוכבים כשהם מטשטשים מן השחר, וגלי הים שנשלחים
הרחק. ואנחנו רק מחכים לאיזה שעון מעורר שיצפצף ויעיר אותנו
כבר, ויראה לנו שבאמת הכל זה רק חלום.
וגם הבוקר, כשפקחתי את עיני לעוד יום אפור, לקול צפצופי השעון
הקצובים, הקרים- נדדה מחשבתי אל עבר מחוזות רחוקים- חלומיים
שכאלה,מלאי תקווה שזה לא אמיתי.
ורק המבטים, אותם מבטים מלאי עוצמה וכאב שנשלחים בייאוש לכל
עבר בכל שניה שעוברת כאן, מזכירים לי את מה שידעתי כל הזמן
הזה-
זה לא חלום.