.With mach love to janis joplin


כבר אינך מכירה את עצמך-
כשבחרת שלא להגביל את עצמך בהגדרות,
גם בחרת להפסיק להכיר,
בתחילה לא הרגשת
זה היה כמו חילוף העונות
כמו מילים דוהות שכתובות על קיר,
בלי משים, בלי עקבות-
בנפשך.

אך כשקיץ חלף
וסתיו שוב הגיע,
השתנו העצים, הרוחות, הרקיע
והזמן נזל כמו חול, כמו מים
אז אזלו מצבורים,
דהו זיכרונות על טיסות לשמיים
לא נותרו ידיעות, שורשים ישנים,
ונשארת כאן רק את
לבדך, ורוחות ועלים
שנשרו עם בוא סתיו-
כמו קיץ.

את חופשייה הרבה יותר עכשיו
ויודעת לעוף הרבה יותר רחוק, הרבה יותר גבוה
אך גם נשארת חסרת בית לשוב אליו,
לפעמים חסרה את אותו זיכרון על מרגוע,
כבר יודעת ליפול כה עמוק
ולקום לקומה כה רמה
חופשייה, ותלושה
וחושבת עכשיו שאולי
this freedom is just another word for
nothing left to loss.