New Stage - Go To Main Page


הוא ליטף את צווארה הלבן ונישק אותו נשיקות קטנות קטנות.
היא הסתובבה אליו וליטפה את פניו המחוספסות ונשכבה בזרועותיו.
הם ידעו שיש להם את כל החיים לפניהם, הם הרגישו שעוד נפשות
תאומות
כמוהם אין בעולם כולו.
הם שכבו על החוף , בפעם הראשונה , הכל היה כל כך שקט שפשוט היה
קשה להאמין שהם שם.
כשהם גמרו הם נכנסו אחד בזרועות השני והתכרבלו עד השחר.
שהגיע השחר הוא היה צריך ללכת , לחזור לחיים פחות קסומים ממה
שחווה באותו לילה , איתה.
היא בכתה לא רצתה שיעזוב , רצתה לשכב איתו לעד , לאהוב אותו
לעד , לחתוך את שמו על לבה בלהב החד ביותר ולהיות שלו לנצח.
הוא קם על רגליו , נישק ללחיה והלך .
היא צווחה את שמו בליבה והוא הסתובב כאילו שמע וקרא לה בלבו
והיא בכתה חזק יותר וחזק יותר הוא נגש אליה והיא סובבה
את גבה אליו , רק לא בשביל לקבל חיבוק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/10/02 2:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון קארקאס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה