הוא ליטף את צווארה הלבן ונישק אותו נשיקות קטנות קטנות.
היא הסתובבה אליו וליטפה את פניו המחוספסות ונשכבה בזרועותיו.
הם ידעו שיש להם את כל החיים לפניהם, הם הרגישו שעוד נפשות
תאומות
כמוהם אין בעולם כולו.
הם שכבו על החוף , בפעם הראשונה , הכל היה כל כך שקט שפשוט היה
קשה להאמין שהם שם.
כשהם גמרו הם נכנסו אחד בזרועות השני והתכרבלו עד השחר.
שהגיע השחר הוא היה צריך ללכת , לחזור לחיים פחות קסומים ממה
שחווה באותו לילה , איתה.
היא בכתה לא רצתה שיעזוב , רצתה לשכב איתו לעד , לאהוב אותו
לעד , לחתוך את שמו על לבה בלהב החד ביותר ולהיות שלו לנצח.
הוא קם על רגליו , נישק ללחיה והלך .
היא צווחה את שמו בליבה והוא הסתובב כאילו שמע וקרא לה בלבו
והיא בכתה חזק יותר וחזק יותר הוא נגש אליה והיא סובבה
את גבה אליו , רק לא בשביל לקבל חיבוק.