[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד יובל
/
לבן דוד שלי יש רובה

לבן דוד שלי יש רובה . רובה טוב , חזק כזה . הוא קיבל אותו
בצבא כי הוא בקרבי ובקרבי מקבלים את הרובים הכי שווים . רובה
כזה שאם אתה שם את הקנה אותו בפה ולוחץ על ההדק המוח שלך מתפזר
לכמה אזורי חיוג . למרות שהיום בזק מנסה לאחד את האזורי חיוג
אז כבר אי אפשר לדעת . כשקמתי ביום ראשון בבוקר הייתי קצת
מבואס . ירד גשם וגם ידעתי שעם אני יספר לאבא על המבחן בחשבון
אז הוא ישבור לי את היד . וחבל , עד שהתקבלתי לנבחרת כדורסל .
בן דוד שלי גר שני מטר מהבית שלנו , שתי דקות הליכה ואתה שם.
יצאתי מהבניין ורצתי מהר כי מבול כזה לא היה כבר 50 שנה .
הבחור מהטלוויזיה אמר אפילו שבגלל החור באוזון או משהו כזה שנה
הבאה בכלל כבר יהיה בלגאן . בן דוד שלי ישן , אז נכנסתי בשקט .
הוא שם את הרובה מתחת למיטה כדי שאף אחד לא ייקח אותו ויירה
בעצמו בלי כוונה . הוא אמר לי שאם כדור שלו יכנס במישהו אחר אז
הוא יכנס לכלא . מסכן , הוא בחור רזה ונמוך ובטח יחטוף מכות
בכלא. לקחתי את הרובה שבשקט ונתתי לבן דוד שלי חיבוק שקט כזה.
לא חיבוק שבנות נותנות אלא חיבוק  כזה בין גברים . הבאתי כדור
מהבית , שמצאתי בחצר . הוא ישן כזה , אפילו לפני קום המדינה
אבל הוא בדיוק נכנס . הזזתי את הנצרה וסידרתי את המחסנית יפה
כמו שבן דוד שלי לימד אותי . שמתי את הקנה בפה ולחצתי חזק בהדק
. היה לקנה טעם מזה רע , טעם של חרא . במחשבה שנייה אולי לא
צריכים לגעת בזה עם הלשון ששמים בפה , חבל שלא מפרסמים חוברת
הדרכה למתאבד הצעיר . המוח שלי לא התפזר , דווקא נשאר מחובר
בתוך הראש . חשבתי שאפילו תיפתח הגולגולת אבל גם לא , באסה .
זה בדיוק כמו שנפץ לא מתפוצץ לך אבל אתה יודע שאם אתה חוזר
ואומר את זה למוכר הוא נותן לך כפה , כי גם ככה זה לא חוקי .
אימא בכתה קצת , בן דוד שלי גם בכה אבל השוטרים לקחו אותו לכלא
לפני סוף ההלוויה . אבא הלך לשירותים באמצע כי יש לו בעיה
בשלפוחית אז זה בסדר . הח'ברה אמרו שתמיד הייתי דפוק בראש
והמציאו עליי כל מיני בדיחות שעצבנו את אימא לאלה . שנה שנתיים
ואימא ואבא עשו ילד חדש  אפילו יותר טוב, והם אפילו נתנו לו את
הדברים שלי ואת החדר שלי . לי זה כבר לא משנה , אני יצאתי
מבסוט . בגן עדן יש מלא כוסיות דכאוניות כאלו שרק מחכות שמישהו
ינחם אותן . ואם נגיד אתה רוצה לנסוע באיזה אופנוע פצצה כזה
אתה רק חושב עליו והוא מופיע , ואם אתה נופל אז לא כואב כי זה
גן  עדן . והח'ברה  פה ממש נחמדים ובחיים לא יספרו בדיחות של
התאבדות מאחורי הגב שלך . אבל מה  חבל שנבחרת הכדורגל של
הגהנום קורעת אותנו ברוב המשחקים , בלי לפגוע , נראה לי שהם
מרמים כשאני חושב על זה עכשיו במבט לאחור  אני לא בטוח אם זה
היה נכון להתאבד עם רובה , היום הח'ברה מתאבדים בתלייה .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משיח רוצה
להגיע, אבל הוא
תקוע בתחנה של
קו 56.




משיח, ג'ובניק
מהקרייה שמדבר
על עצמו בגוף
שלישי עקב
אישיות
נרקסיסיטית מעצם
שמו, מסביר לאמא
למה הוא מאחר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/10/02 2:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד יובל

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה