אני אספר לכם את סיפורו של גידי לורנס. היסטוריונים אמיתיים
היו אומרים שהיה לו לב אריה, אבל ההיסטוריה לצערנו נכתבת על
ידי המנצחים, שאינם תמיד הצודקים. גידי לורנס  נולד בימים שבהם
התעללו ביהודי גרמניה. העובדה שבאותו זמן התעללו ביהודים גם
בארצות הברית, אנגליה, צרפת ימח שמה, בלגיה, הולנד, הודו,
שוויץ, סנגל ומדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, לא משנה שום
דבר. אביו של גידי לורנס, אלדד, היה אדם פשוט ולא חשוב, שכל
שאיפותיו בחיים היו לעבוד כמוכר בחנות ולגדל משפחה. אלדד מת
בגיל שלושים ותשע מתאונת דרכים מצערת עם נהג גמלים. התאונה
הייתה כל כך מצערת ששבועיים לאחר מכן מת גם הגמל משיברון לב.
בעל הגמל תבע את גידי לורנס ומשפחתו על כל נכסיהם: דירת חדר,
תנור, טלויזיה 21 אינץ' בשחור לבן ומערכת די וי די שלא התאימה
לטלויזיה, לתנור, ולתקופה שעליה מסופר.

גידי לורנס נאלץ למכור את אחותו הקטנה למשפחה פולנית עשירה
שביקשה לאמץ בת. את אמו הוא מכר לסרסור רוסי בשם גרישה. לאחר
מכן היה לו מספיק כסף לשלם פיצויים לבעל הגמל. בודד וגלמוד יצא
גידי לורנס באותו יום לבקר את קבר אביו, שהיה חסר מצבה, כי אף
אחד במשפחה לא ידע עם מי צריך לדבר כדי להשיג כזה דבר.

לצד קבר אביו עמד אדם גבוה ומזוקן שנעץ מבטים זוממים בגידי.
כשגידי התקרב אליו, סיפר לו האיש כי הוא דודו והוא בא לקחתו
לארץ רחוקה בעקבות מות אביו.

גידי הסכים והלך עמו אל הפרדס הסמוך. לאחר ששיחקו מעט בכל מיני
משחקים נסעו גידי ודודו, שטען ששמו הוא טורקיש, לארץ רחוקה.
באותה הארץ למד גידי לדבר אנגלית, רוסית, ערבית, צרפתית ימח
שמה, וגרמנית; בנוסף למד גם את ההיסטוריה העולמית. במיוחד אהב
ללמוד על נפוליאון, אלכסנדר מוקדון, היטלר ונחמיה. הוא היה
אומר לטורקיש שיום יבוא וגם הוא יהיה כמוהם.

השנים עברו וגידי חזר לעירו כבחור צעיר. הוא חזר לשכונה בה גדל
בדיוק לחגיגות פורים. גידי מצא לעצמו תחפושת בדרך. הוא התחפש
בצורה די ברורה לשיח ערבי. כאשר הגיע גידי לעירו הוא ראה נערה
יפה הולכת ברחוב. הוא ניגש אליה וניסה להסביר לה בגרמנית שהוא
הולך להיות נחמיה הבא. הנערה החלה לזעוק לעזרה משום מה ולפתע
הופיע חייל עם נשק וכיוון אל גידי את הנשק. גידי, שכבר התנסה
בשימוש בנשק תקע את אצבעו בלוע הקנה בתגובה לכך החייל ירה
וגידי נפל, מדמם מאצבעו ומראשו.

גידי לורנס נקבר בבית הקברות המוסלמי בעיר. על קיברו מעולם לא
הונחה מצבה. אף אחד לא ידע שהוא עתיד היה להיות נחמיה הבא. אף
אחד מעולם לא חשב שגידי יגיע לגדולות. אולי אם מישהו היה חושב
ככה זה היה ממש מצליח. אבל אף אחד לא חשב על זה. זה היה סיפורו
של גידי לורנס. מצביא חזק, פטריוט, שאהב את עמו ונתן את כל
חייו למען הבריות. יהי זכרו ברוך.