רענן מיוחס / טאנטרה |
סוף המסע הוא בשיבה הביתה!
ריק לחלוטין, ומכיל את הכל,
והולך כשהקול קורא.
צופה אל הנסתר מן העין
קורא בין השורות.
נכון והווה, הן אתה היודע
כי רוח שקטה חודרת עמוק.
שנשרת למעלה והדלקת אור,
נקי מרבב, לא משאיר עקבות.
אל מעבר לקשב, בצלע ההר,
מצאת את איכות הדרך.
וכך בלי אויבים, האחד,
מאובדן השניות נותר שלם,
ומתוך ששאל מצא שהוא יודע וחי,
כך שלא ישכח לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|