חשבתי איך לומר לך
אם בכלל אפשר,
איך שאת גורמת לי
לדמיין את עצמי מאושר.
ואיך פתאום אני גדול יותר
וגם חזק וגם מוכשר.
ואיך זה שאני שלם עם עצמי?
ולמה אני מחייך?
אבל את המילה שמצאתי
לא ידעתי איך.

ניסיתי להסביר לך
לנמק בלי לחשוש,
חשבתי להפוך אותו
למתוח ולתלוש,
אך הוא תמיד נותר בסוף
אותו ביטוי נדוש.

אז בחרתי להוציא
את המילה מהמשפט
שלא יהיה גבוה,
שלא יהיה כל כך מוחלט.
אולי זה קצת נשמע טיפשי
אולי יותר מדי מופשט,
אבל יצא לי להגיד -
אני אותך כמו שאת.