|
חיוך מלבב עטף את גופי
הליטוף שלה עצר את לבי
פעמוני כנסיות מנגנות מסביבי
ואני כל כך קטן במבט אנוכי
האופק חמק הרחק מרוחי
השמיים פסקו לנוע מולי
הירח השמש והכוכבים
התחברו כאחד לגוף משלהם
הפחד ירד הרגש דמם
ואני עומד ומתבונן בעולם
מסתכל, מסתגל
אך בכל זאת שומם
כי לבד אני ועומד מול כולכם. |
|
|
לפעמים השואה זה
רק תירוץ.
תחיה טבת, בהסבר
מנומק לדיוויד
ארווינג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.