|
אני לא יודע כלום על אהבה.
אני לא יודע אם את יודעת
שאני לא יודע אם אני אוהב.
בסך הכל שני גופים.
בסך הכל שני שלדים ועליהם
פיסות עור מתוחות.
מעניין מה את חושבת.
האם יש מעבר לבשר?
המח-מפעל כימי.
האם זאת אהבה?
יותר מדי שירים נכתבו על אהבה.
יותר מדי סרטים נעשו על זאת האחרונה.
אך שירים וסיפורים הם חלומות.
וכמו החלומות הם נוצרים
בכדי להקל עלינו את המציאות
האפורה והצרות...
אם המציאות היתה כמו באגדות
לא היו אגדות! |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.