איים זה דבר מוזר. לא מוזר אבל שונה. לאיים יש ייחודיות כלשהי.
כל אי והייחודיות שלו. אני מדבר מעבר לייחודיות גיאוגרפית,
פיזית. אני מדבר על ייחודיות תרבותית או משהו בסגנון. למשל
קפריסין. אי קטן ונחמד שכנראה אף פעם לא תיפסק עליו המריבה בין
היוונים לטורקים. או למשל אוסטרליה. אי קצת יותר גדול מקפריסין
ונחמד בדיוק כמוהו, אבל איזה באלגן. זה היה מקום שהגלו אליו
אסירים מבריטניה שהשתלטו על האדמה של הילידים ובינתיים הגיעו
עוד מהגרים אירופאים ועכשיו יש ילידים ויש אירופאיים וכל זה
בכלל בסוף העולם. בקיצור כל אי והייחוד שלו. ככה זה גם באי
רוניה. באי רוניה קורים הרבה דברים. למשל, עכשיו המציאו גדר
שעושה שלום, והמציאו תכנית כלכלית שפועלת על אותו עיקרון של
רובין הוד, רק הפוך. באי הזה הייתה ועדה שאמרה שלמלך של האי
אסור להיות שר הביטחון של האי, עוד לפני שהוא נהיה מלך. אבל
כנראה שזאת הייתה ועדה רק לקישוט( או אולי ועדת קישוט). באי
הזה החליטו להיכנס עם צבא וטנקים לערים כדי להפסיק את שפיכות
הדמים. באי הזה, עם תיסע ביום שבת בכביש בר-אילן, סביר להניח
שתחטוף אבן במכונית, אם לא בראש, כי "אהבת לרעך כמוך". באי הזה
מגנים בלי הפסקה את התעוררות הימין הקיצוני באירופה. רק באי
הזה המילה טרנספר מופיעה בסיסמת שלום, ורק באי הזה יש הבדל בין
המילה טרנספר למילה טרנספורט. רק באי הזה פועלים בו-זמנית,
למען השלום ולהקמת עוד התנחלויות. ורק באי הזה "מוות לערבים"
היא קריאת עידוד במשחקי כדורגל.
הרבה אנשים באי רוניה רוצים לעזוב או להפוך לאי שליציבות אבל
בשביל זה צריך שהשילטון יפסיק לחושב כל הזמן על האי דיאולוגיה
ובמקום לנסות להגיע אליו ינסה להגיע לאי שלשפיות ואז ייפסק
בתוך האי רוניה האי שקט הזה שיש.
אירוניה זה משהו כמו העם הסיני. שניהם גדולים ואת שניהם תמצא
תמיד אם תחפש. יכול להיות שאני מחפש ובגלל זה אני לא מפסיק
למצוא, אבל כל פעם שאני באי רוניה( וזה די הרבה) אני מנסה
לעצום עיניים ולא למצוא. עדיין לא הצלחתי.